רש"י על שבת נ״ב א:ג׳

3 תנן התם - בסוף פרקין ולא פרה ברצועה שבין קרניה:

4 לנוי - שצובעה וקולעה לנוי בין קרניה כמין קליעה מקרן לקרן ואינו אוחזה בה:

5 לשמר - שאוחזה בה:

6 אסור - דפרה מינטרא בלא אחיזה אלא מוליכה לפניו וקסבר נטירותא יתירתא משוי הוא:

7 ולשמר מותר - קסבר נטירותא יתירתא לאו משוי הוא: